לעתים קרובות אנשים קוראים לעיניים החלונות לנפש, כפי שאמר פעם וויליאם שקייספיר. אך מה בדיוק אנו רואים כשאנחנו מביטים בעיניו של אדם אחר? למעשה, העיניים אכן מספקות מידע רב על מצבו הרגשי של אדם אחר.
הן מראות את האמת לא משנה איזו מסכה אנחנו שמות על עצמנו, בכל סיטואציה. אחת הדרכים הטובות ביותר להכיר מישהו או מישהי, זה להביט להן בתוך העיניים ולזהות מה הן חושפות, על המצב הרגשי שלהן באותו הרגע.
העיניים שלנו, כמו שפת הגוף שלנו יכולה לספר הרבה יותר ממה שאי פעם נוכל להסביר במילים. הן חלק מהשפה הלא מילולית שלנו.
הפילוסוף הרומי קיקרו אמר גם הוא: "הפנים הם תמונה של הנפש והעיניים הן המתורגמניות שלה." בתנ"ך מגלה מתיו, "העין היא מנורת הגוף. אם העיניים שלך בריאות, כל גופך יהיה מלא באור. אבל אם העיניים שלך לא בריאות, כל גופך יהיה מלא חושך. אם אז אור בתוכך הוא חושך, כמה גדול החושך הזה! "
כשאנשים עצובים או מודאגים, הם מקמטים את מצחם, מה שגורם לעיניים להראות קטנות יותר. אולם כשאנשים עליזים, אנו מכנים אותם בעלי עיניים נוצצות (מזכיר דמויות בסרטים מצויירים המרחיבים את עיניים כאשר הם בהתרגשות ושמחה והעיניים שלהם נוצצות). הסיבה לכך היא שאנשים מרימים גבה כשהם שמחים, וגורמים לעיניים להיראות גדולות ובהירות יותר.
אנו יכולים להבחין בין חיוך אמיתי למזויף על ידי התבוננות בעיני האדם. קל לזייף את צורת הפה של חיוך – אנחנו עושים את זה כל הזמן מתוך נימוס. אבל העיניים הן אלו שעלולות לחשוף אותנו.
כשאנחנו באמת שמחות, אנחנו לא רק מחייכות אלא גם מקמטות את זוויות העיניים. אבל כשאנשים מזייפים חיוך, הם בדרך כלל שוכחים את העיניים שלהם.
כולנו יודעים שהאישונים שלנו הולכים וקטנים באור וגדולים בחושך. זו תגובת האישונים לאור. במאמר שפורסם על ידי הפסיכולוגים סבסטיאן מת'וט וסטפן ואן דר סטיכל, הם טוענים שבנוסף לכך, גודל האישונים מספר לנו הרבה על הרגשות והכוונות שלנו.
לדברי החוקרים, תגובת האור האישונית אינה רק תגובה מכנית לאור הסביבה. כאשר אנו מעבירים את מבטנו מנקודה אחת לאחרת, האישונים שלנו מתאימים את גודלם מראש לכמות האור שאנו מצפים לפגוש במקום החדש.
כאשר עובדים מול מחשב למשל לרוב המבט שלנו מונח על המסך הבהיר, כך שהאישונים שלנו מכווצים. אבל מדי פעם, אנחנו מסתכלים מטה אל המקלדת, האישונים מתחילים להתרחב עוד לפני שמתחילה תנועת העין כלפי מטה. מכיוון שתגובת האור האישונית איטית יחסית – כרבע שנייה – הצפייה בכמות האור במקום החדש משפרת את הראייה ברגע שמבטנו מגיע לשם. (כל זה, כמובן, פועל ברמה התת הכרתית).
תגובת האור האישונית היא רק סיבה אחת לכך שהאישונים משנים את הגודל שלהם. הם מתרחבים גם כחלק מפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, המכינה אותנו לפעול בכל פעם שאנחנו מגלים איום – או הזדמנות – בסביבתנו.
אם אני נתקלת בדוב בזמן הליכה ביער מערכת העצבים האוטונומית שלי נכנסת לכוננות. קצב הלב והנשימה מתגברים, אנחנו מתחילות להזיע ובין תגובות הגוף הגופניות, האישונים שלך מתרחבים. מערכת העצבים האוטונומית מכינה את גופכן לפעול נגד האיום ולנקוט בפעולה.
בדיוק כמו כאשר אנחנו נתקלות בהזדמנויות. אם הכרנו אדם מושך במסיבה מה קורה לגופנו? קצב הלב והנשימה שלך עולה, את מתחילה להזיע – והאישונים שלך מתרחבים.
פסיכולוגים רואים בהרחבת האישונים רמז עבה לעניין מיני או חברתי. הסיבה לכך היא שגודל האישון אינו בשליטתך באופן רצוני. נניח שאת מנסה לזייף עניין כאשר עמיתך לעבודה מספר סיפור, את יכולה לכפות חיוך. אולי אפילו תיזכרי לקמט את זוויות העיניים שלך, כדי לגרום לחיוך הזה להראות אמיתי. אבל האישונים הזעירים שלך יגלו את חוסר העניין שלך.
עוררות מגדילה את גודל האישון ללא קשר לכמות האור הסביבתי הקיים, מכיוון שגודל האישון האופטימלי כרוך בפשרה בין שני גורמים. הראשון הוא חדות הראייה, או עד כמה את רואה את הפרטים של כל מה שאת מסתכלת עליו. הגורם השני הוא רגישות חזותית, או עד כמה את יכולה לזהות משהו שנמצא בסביבתך. אם את רוצה לראות באמת מה יש שם, את צריכה לפקוח את העיניים – במיוחד האישונים שלך – לרווחה.
כאן נכנס הקשר בין עוררות להרחבת אישונים.
התגובה כביכול לאור האישונים אינה רק תגובה מכנית לכמות האור הסביבתי, אלא האישונים מסתגלים בהתאם לרגשות ולציפיות שלנו. לפיכך, העיניים עשויות להיות החלונות לנפש והאישונים מספרים רבות על המתרחש במוחו של האדם.
“The soul can speak through the eyes, and kiss with a look.”-Gustavo Adolfo Bécquer-
הנה רשימה מעניינת של חלק מהמידע שעיניים יכולות להעביר:
אושר
כשעיניך נמתכות לצדדים, מתקמטות ובוהקות יותר מהרגיל, את בטח מרגישה די טוב. את לא צריכה לראות מישהו מחייך כדי לשים לב שהוא מאושר.
עֶצֶב
דרך חלונות הנפש אנו יכולות לראות עצב, אחד הרגשות שאנו חשים הכי הרבה אך לעתים קרובות מנסים להסתיר. במקרה זה העפעפיים מורמים וכך גם הקצה התחתון של הגבות.
כַּעַס
כשאנחנו כועסים הגבות שלנו מתקשתות וההבעה שלנו רצינית לחלוטין. לעיתים, אנחנו אפילו מקמטים פנים.
אי וודאות או בחינה
כשאנחנו מקשיבים למישהו ומצרים עיניים, אנו מציינים שאנחנו מפקפקים בתוקפו של הנאמר, או שאנחנו לא מבינים מה הם אומרים. עיניים עצומות למחצה יכולות גם להעיד על עייפות.
תשוקה מינית או ריכוז
כשאנחנו מרגישים חשק מיני או ריכוז, האישונים מתרחבים כמו שהזכרנו מקודם, מה שמשאיר אותנו חשופים לחלוטין לאדם האחר.
עיניים הן כלי תקשורתי מדהים.
אני מזמינה אותך להתחיל לבחון איך הוא בא לידי ביטוי בחיים שלך. איך תשומת לב אליו יכולה לשפר את התקשורת שלנו עם האנשים ולהשפיע לטובה על היכולת שלנו להעביר את הרגשות והתחושות שלנו. ככל שנשתמש יותר בתקשורת לא מילולית ונלמד אותה, בעיקר מול אנשים קרובים אלינו, נוכל להביע את עצמנו ולהעביר את מה שאנחנו רוצות בצורה טובה יותר.
בברכה של אהבה ותקשורת נעימה
סבטלנה
סבטלנה
מרחב ריפוי בווטאפ
קבוצת מסרים קבוצתיים ואישיים , ברכות ותדרים מרפאים. מטרתה לתמוך בתהליכים התפתחות אישיים ורוחניים.
הצטרפי אלינו כדי לקבל עדכונים על מדיטציות, מאמרים חדשים ועוד שלל הפתעות.
